חוק הפיצויים לנפגעי תאונות מכיל הגדרות עמומות למדי למושגים תאונת דרכים ושימוש ברכב מנועי.
הגדרות אלו היוו לא פעם כר נרחב למחלוקות בין אנשים שנפגעו תוך שימוש ברכב לבין חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה - הנפגע טוען כי פגיעתו הינה תאונת דרכים לכל דבר ועניין ועל כן הינו זכאי לפיצוי ואילו חברת הביטוח טוענת כי לא מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
כך אירע אף במקרה של אילן שיוביץ, נהג משאית אשר נפגע בעת שנהג במשאית שלו ועניינו הגיע לדיון משפטי בבית משפט השלום ולאחר מכן אף לערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א 2556/01 מחוזי ת"א סהר חברה לביטוח נ' שיוביץ אילן ואח').
אילן שיוביץ נהג במשאית שלו ובמהלך הנסיעה שמע רעשים ונוכח לדעת בבדיקה שערך כי דופן המשאית אינה במקומה. הוא ניסה לתקן את הדופן אולם ללא הצלחה.
כאשר הגיע אילן למחוז חפצו במפעל בו המתינה לו סחורה להעמסה ניסה לסדר שוב את דופן המשאית הפעם בעזרת פועל מהמפעל ואז נהדפה הדופן כלפיו והוא נחבל ונפל.
התובע טען כי החבלה אירעה לו תוך כדי השימוש ברכב ולפיכך הינה בגדר תאונת דרכים ומכאן שחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה חייבת לפצותו.
בית משפט השלום קיבל את התובע ופסק כי מדובר בתאונת דרכים לפי הגדרת החוק וכי נסיון התיקון של דופן המשאית הינו שימוש ברכב מנועי.
חברת הביטוח ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי וטענה כי אין מדובר בתאונת דרכים שכן האירוע התרחש במהלך טעינה או פעולות מקדימות לטעינה כאשר בחוק הוגדרה פגיעה בעת פריקה או טעינה של רכב כפגיעה אשר אינה תאונת דרכים.
חברת הביטוח אף טענה כי אין במדובר בטיפול או תיקון דרך אשר מיועד לצורך המשכה המיידי של הנסיעה ואשר על אין המדובר בתאונת רכים כהגדרתה בחוק.
בית המשפט קבע כי המקרה הנדון עונה על ההגדרות של תאונת דרכים ושימוש ברכב מנועי בחוק ממספר טעמים.
ראשית מדובר בהתנתקות של חלק מרכב כאשר התובע לא תיקן את הרכב כחלק מעבודתו הקבועה שכן הוא נהג משאית ולא עוסק דרך קבע בתיקון כלי רכבו. אשר על כן לא מתקיים כאן הרכיב השלילי בהגרה של תיקון הרכב "במסגרת עבודתו".
בית המשפט אף שלל את טענת חברת הביטוח כי התאונה אירעה תוך כדי טעינה של המשאית או פעולות מכינות לטעינה אשר כאשמור פגיעה במהלכן אינה בגדר תאונת דרכים על פי החוק. בית המשפט קבע כי מדובר בתקלה שהתובע ניסה לתקן ולא בפעולה אשר הינה חלק ממהלך הטעינה.
בפסק הדין שלל אף בית המשפט את טענת חברת הביטוח כי הרכב שימש זירת אירוע בלבד ולא השימוש בו גרם לתאונה.
בית המשפט קבע לפיכך כי התאונה הינה תאונת דרכים בהתאם להגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתובע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.
הגדרות אלו היוו לא פעם כר נרחב למחלוקות בין אנשים שנפגעו תוך שימוש ברכב לבין חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה - הנפגע טוען כי פגיעתו הינה תאונת דרכים לכל דבר ועניין ועל כן הינו זכאי לפיצוי ואילו חברת הביטוח טוענת כי לא מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
כך אירע אף במקרה של אילן שיוביץ, נהג משאית אשר נפגע בעת שנהג במשאית שלו ועניינו הגיע לדיון משפטי בבית משפט השלום ולאחר מכן אף לערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א 2556/01 מחוזי ת"א סהר חברה לביטוח נ' שיוביץ אילן ואח').
אילן שיוביץ נהג במשאית שלו ובמהלך הנסיעה שמע רעשים ונוכח לדעת בבדיקה שערך כי דופן המשאית אינה במקומה. הוא ניסה לתקן את הדופן אולם ללא הצלחה.
כאשר הגיע אילן למחוז חפצו במפעל בו המתינה לו סחורה להעמסה ניסה לסדר שוב את דופן המשאית הפעם בעזרת פועל מהמפעל ואז נהדפה הדופן כלפיו והוא נחבל ונפל.
התובע טען כי החבלה אירעה לו תוך כדי השימוש ברכב ולפיכך הינה בגדר תאונת דרכים ומכאן שחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה חייבת לפצותו.
בית משפט השלום קיבל את התובע ופסק כי מדובר בתאונת דרכים לפי הגדרת החוק וכי נסיון התיקון של דופן המשאית הינו שימוש ברכב מנועי.
חברת הביטוח ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי וטענה כי אין מדובר בתאונת דרכים שכן האירוע התרחש במהלך טעינה או פעולות מקדימות לטעינה כאשר בחוק הוגדרה פגיעה בעת פריקה או טעינה של רכב כפגיעה אשר אינה תאונת דרכים.
חברת הביטוח אף טענה כי אין במדובר בטיפול או תיקון דרך אשר מיועד לצורך המשכה המיידי של הנסיעה ואשר על אין המדובר בתאונת רכים כהגדרתה בחוק.
בית המשפט קבע כי המקרה הנדון עונה על ההגדרות של תאונת דרכים ושימוש ברכב מנועי בחוק ממספר טעמים.
ראשית מדובר בהתנתקות של חלק מרכב כאשר התובע לא תיקן את הרכב כחלק מעבודתו הקבועה שכן הוא נהג משאית ולא עוסק דרך קבע בתיקון כלי רכבו. אשר על כן לא מתקיים כאן הרכיב השלילי בהגרה של תיקון הרכב "במסגרת עבודתו".
בית המשפט אף שלל את טענת חברת הביטוח כי התאונה אירעה תוך כדי טעינה של המשאית או פעולות מכינות לטעינה אשר כאשמור פגיעה במהלכן אינה בגדר תאונת דרכים על פי החוק. בית המשפט קבע כי מדובר בתקלה שהתובע ניסה לתקן ולא בפעולה אשר הינה חלק ממהלך הטעינה.
בפסק הדין שלל אף בית המשפט את טענת חברת הביטוח כי הרכב שימש זירת אירוע בלבד ולא השימוש בו גרם לתאונה.
בית המשפט קבע לפיכך כי התאונה הינה תאונת דרכים בהתאם להגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתובע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית